הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הֵבִיא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים פַּר וְשָׂעִיר, וְהִזָּה מִדָּמָם לִפְנַי וְלִפְנִים. עַל הַפַּר הִתְוַדָּה פַּעֲמַיִם. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עַל עֲוֹנוֹתָיו, וּבַשְּׁנִיָּה גַּם עַל עֲוֹנוֹת אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, וְעַל הַשָּׂעִיר הִתְוַדָּה עַל עֲוֹנוֹת הָעָם. וְשָׁאֲלוּ בַּגְּמָרָא (יוֹמָא מ"ג ע"ב) מַאי שְׁנָא בְּוִדּוּי רִאשׁוֹן דְּלָא אָמַר

המומים הפוסלים בכהונה – בין הנראה והנסתר פתיחה:  מהות המומים בכהונה בפרשתנו נזכרו המומים של הכוהנים שפוסלים אותם מלכהן בקודש. הרמב"ם מנה אותם בדייקנות ומניינם מגיע עד למאה וארבעים מומים, כולם מומים שבגלוי. כלומר, אם רחמנא ליצלן אין לכהן טחול או כבד או לב